שיירת מכוניות חולפת מולי,
הרי כולנו כמהים להגיע.
רגע עומד שניה מפוזר
ובתוך כל זה אדם מנוכר.
איך יצא שכך הדבר?
שלובים אנו תחת גבולות ברורים,
ללא הסרת מבט או רצון לדבר.
מי אם לא לנו, יש את היכולת מעט לשחרר.
ידיים למעלה מושטות אל על
כי הרי רגיל אתה לקבל את המוגדר
ומי בכלל קבע שזוהי האמת?
איתך, בינינו, כאן בבית מרגיש כה ריק.
איך יצא שכך הדבר?
שלובים אנו תחת גבולות ברורים
ללא הסרת מבט או רצון לשחרר.
מי אם לא לנו, יש את הכח לשנות לאחר.
התנהגות רציונלית לפי ציפייה
אינה תוביל דבר מלבד הכחדה,
כיפוף מוסכמות מתוך הכרה
כי גם אתה הוא יציר הבריאה.
להשאיר תגובה