ככל שאני בתרגול רגשות יותר מתבהר לי מתי ולמה יש סערת רגשות כאשר אני לא חווה את הרגשות בזמן שהם באים, כאשר יש הדחקה של רגשות יכול להיווצר תחושת אחיזה, סערה, תקיעות, סגירות הלב וכו
כאשר מאפשרים לרגשות לבוא ולחלוף כפי שהם באים- בלי תיוג, בלי פרשנות, בלי אחיזה – פשוט לתת להם לבוא וללכת תוך היזכרות כי אנחנו השלם ולא הרגש עצמו- אז יש זרימה של הדברים ויותר קל להתנהל בתוך כל מנעד הרגשות שבחוויה האנושית
ככל שאני בהתנגדות לרגש שאני חווה או בהרגשה רעה על כך שעולה רגש כך יווצר מאבק, בריחה או/ו תשישות. לעומת זאת כשאני במקום של קבלה והתבוננות על הרגש כחוויה אנושית, לדוגמא לקבל שקשה לי עכשיו ולשלוח לשם חמלה ללא שיפוט, לקבל שזו הסיטואציה, שניה להרגיש ולאפשר לרגש לחלוף – אז ניתן להרגיש הקלה נפשית וגם משם ניתן לבחור לפעול ממקום רגוע יותר
אפשר גם לקרוא לרגש בשם אם זה יותר קל לזיהוי לדוגמא עולה בכם כעס- לזהות אותו, היי כעס אני מכיר/ה בך, לנשום לתוכו, שאיפה ונשיפה עמוקה ולתת לו לעלות וללכת, ניתן גם לבחון מה הוא בא ללמד אותנו והכי חשוב להוסיף רכות וחוסר שיפוטיות לעצמכם- במידה ומוסיפים זעם ורואים את הכעס כאילו הוא השלם ולא אתם, סביר להניח שהכעס יתעצם ובמקום שאתם תהיו העליונים על הסיטואציה, הסיטואציה תשלוט בכם
אחרי חוויה נעימה היום של תרגול (עמותת תובנה מומלץ) בו נזכרתי שוב בגישת ה"כן לחיים", הרגשתי בתוכי כיצד זה מרגיש עם לב סגור וכיצד זה מרגיש עם לב פתוח. נזכרתי גם כמה ההפנמה התרבותית משפיעה על סגירת הלב וכניסת השמחה, לדוגמא, הפנמה של נורמה של שמחה מותנית (אשמח כאשר יהיה לי…"…", אני צריכ/ה משהו/מישהו כדי להיות מאושר/ת) פגעה בשמחה הלא מותנית הנמצאת בתוכי, שמחה ופליאה כמו מתקופת הילדות- שמתי לב כאשר באים עם כוונה לראות את הדברים ממקום חדש, לא שיפוטי ניתן לחוות את החיים בצורה חדשה, לראות עצים, פרחים, אנשים, שמיים, אוכל כמשהו פלאי שאינו מובן מאליו, אפילו מריבה ניתן לראות באור חדש, כחוויה ולמידה אנושית שעוזרת לדייק את עצמנו וללמוד יותר על הצרכים שלנו ועל הצרכים של האחר/ת שחשובים לנו
נכון החיים מאתגרים והרבה פעמים קשים, הבעיה מתחילה כאשר אנחנו נותנים למצב עמו אנחנו מתמודדים לצבוע את כל השאר, המטרה לא לשפוט עצמנו שכך הדברים אלא להבין כי החיים באמת קשים לפעמים וזה בסדר להרגיש לפעמים מוצפים תוך כדי היזכרות כי החיים יותר יפים שאומרים כן לחוות, כן לחיים על כל מה שהם מביאים- הצחוק, הקושי, החיות, הכאב, הנפילות, האתגרים,החיבור, האהבה
שיר של רומי שהזכירו לי אתמול, ששופך אור על הדברים
להיות אנושי זה כמו מלון אורחים/ג'אלאל א דין רומי
להיות אנוש
זה כמו מלון אורחים
כל בוקר אורח חדש
שמחה, דכאון, עליבות
איזו מודעות רגעית באה
כאורח לא צפוי
קבל את כולם בברכה
גם אם הם קהל יגון
שינקה ביתך בשצף מרהיטיו
עדין קבל כל אחד בכבוד
הוא עשוי לנקות את פנימיותך
לטובת עונג חדש
תכיר תודה על כל הבאים;
כל אחד מהם נשלח
כמדריך מאי שם
בלוגי 