Archive for the ‘שירה’ Category
אבק מחשבות
Posted in שירה on 29 ביוני 2016| Leave a Comment »
הכרת הוויה
Posted in שירה on 12 בדצמבר 2013| Leave a Comment »
על הידע שיש
וזה שנותר לגילוי.
מה תהיה על הדרך ?
האם לשם כך ישנה בינה ?
ומה באשר להתעוררות ?
למדתי כך בדרכי.
כיצד אדע לבטח?
חיבור אורי כאישור הווייתי.
חופשי להיות יצירתי
Posted in שירה on 27 במאי 2012| Leave a Comment »
נולדתי עירום, מלא יצירה בתוכי.
עם השנים אבדה יכולתי,
אם דורשים הישגיות כצורך בסיסי
כיצד נותרתי עני ?
רק עוד כמה שנים, הם אומרים
תמשיך כך ותגיע רחוק.
רחוק, רחוק
אך מה יוותר מעצמי ?
מרדף ,מעמד, רצינות
חיי אמת או שמא מחדל ?
אוזניי חדלו ממלאכתן
האם ניתן להאשימן ?
לשמר את אשר נולדנו עמו,
להרגיש כל יום יצירה אמתית
פריסת כנף תוך שחרור הגבולות,
זוהי דרכי לחיי מותרות.
כיצד כוכב נגלה ?
Posted in שירה on 22 בינואר 2012| Leave a Comment »
ראשית ברקיע מאיר ברק ולאחריו רעם חזק.
סערה מתחילה להתחולל ללא התחשבות במרחק.
בקשת שלווה ופריחה-
הסתכלות, רגיעה, הובלת תחייה.
שנית הרקיע מתבהר וריחו מרנין,
מבשר את בוא האביב, הקיץ והסתיו.
מה נותר כעת לבקש –
הכרה מהיקום הכה נפלא.
עם תהליך שלמות הרקיע , תיוותר ההווייה-
ובסיומה, חגיגת התחלה חדשה כי כוכב התגלה.
צלילי המוזיקה (תרגום חופשי שלי The sound of music)
Posted in שירה on 11 בינואר 2012| Leave a Comment »
ההרים מקיצים לצלילי הלחן-
מנגינה שהתהוותה כאלפי שנה.
הטבע מחדיר בי קרני החמה-
כזמיר אמלא את חיי ברינה.
לבי מבקש את כנפי הציפור, כך אוכל באמצעותן לדאות.
לבי מבקש את ריחו של הסתיו, המשקיט את חרדתי.
לבי מחכה למשמע קול צחוקי , המשחרר את רוחי ברכות.
לשיר כל ימיי, כפסיעה הראשונה בחיי.
אפנה אל הטבע בעת בדידותי-
שם אמצא שלוות נפשי .
לבי כה בורך בצלילי הלחן,
לעד אשמח להשתחרר בזכותן.
סרנדת אוהבים (תרגום חופשי שלי lullaby of birdland)
Posted in שירה on 8 בינואר 2012| Leave a Comment »
האם אי פעם חווית עוצמת אהבה
המוציאה כל אורך הווייתך?
הלוואי וניתן היה לפשט
עד כמה הדבר כה נפלא.
–
האם אי פעם חזית בזוג יונים?
אוהבים, מתלכדים.
זהו סוג של קסם שמתרחש
בעת נשיקה.
–
כך אבכה לבדי,
כשאינך לידי.
דמעות יזלגו על הכר-
אל נא תלכי אהבה שלי.
–
שיר ערב מתוק , אשיר עבורך.
בנשיקה- נחבר יחדיו.
חלום של רקיע בהיר, כך נחיה-
בזכות אותה אהבה.
להתראות חיבוק, שלום רתיעה
Posted in שירה, tagged חברה, חמלה, שירה on 11 בדצמבר 2011| Leave a Comment »
חשש – קבלה
שחרור אמיתי.
שינוי – עטיפה
לבסוף, אשאר אני.
רגע לפני החיבור-
שלום רתיעה,
וכי למה לי אינו מגיע ?
גם אני זקוק למגע.
אבוי החברה בה אני חי.
לשתוק עבורך, עד מתי.
כריכת הזרועות סביב גופי, לא באלימות אבקש.
אלא מחווה פשוטה של חיבה, חיבוק גרידא.
יום אחר יום אצא למסע,
הווית יצירה בתוכי.
ובלילה, לילה אראה כה בהיר,
דבר לא ימנע בעדי.
ביום ביום, אהלך במסע,
גשמים לפרקים , תפרח השממה.
רוחי תישאר כאן,
גם אם יילקח גופי.
דממת אלחוט, רגעים של תקומה
למה שלא נוכל כך לחיות ?
ידיים למעלה אט מורדות,
מי ייתן ונחיה כבוד הבריות.
כך או כך,
ימים עוד יוכיחו, תהיה אהבה.
רוח עצמי
Posted in שירה, tagged שירה on 4 בנובמבר 2011| 2 Comments »
משהו מוכר בה,
אך איני בטוח שהיא חלק מעברי.
מבקש כעת להכיל
את אותם המים שעד כה-
לא זכה להכיר.
מעין יציאה לא נשלטת על גופי –
מה יהיה על סופה של אותה הדמות,
ומדוע היא כה קרובה להווייתי ?
כמעיין שאת מימיו לא ידע מעולם
מבקש כעת להכיל
את אותם המים שעד כה-
לא זכה להכיר.
אט אט היא מתקרבת,
לרגע קט כמעט ונוגעת בי
ולפתע בלי כל הכנה, משהו נשגב מבינתי –
האם אותה הדמות היא נשמתי ?
יסודות אלוהיים
Posted in שירה, tagged שירה on 4 בנובמבר 2011| Leave a Comment »
האח הידד אותם השירים,
הסוחפים את רוחי הרחק.
מחזירים אותי לתקופה קדומה-
תחינה לי, להישאר עמה.
–
מציאות קיימת, ללא יכולת תזוזה ?
הו, אבוי ואיך זה קרה- הקיים כיצירה נתונה.
מחכה לגאולה שתופיע –
אך היא ממאנת לבוא.
–
האח הידד אותם השירים,
הסוחפים את רוחי הרחק.
חולף אני לתקופה אחרת –
עודני מקווה להיות עמה.
–
אמונה חזקה ועם זאת זעמה-
על שאלה קדומה, שקיבלה הארה.
וכיצד זוהי האמת ?
במקום בו יש היגיון, הצדק נדרש לצאת .
–
האח הידד אותם השירים-
הסוחפים את רוחי הרחק.
חוזר אני לתקופה קדומה,
אך מבין כעת, כי מקומי לא עמה.
–
חולף זמן, מוחי מתחיל לשחרר,
מפנים, מסתגל ואט האור חודר.
אולי זו הכוונה המשיחית הטהורה ?
ולפתע, מגיחה לאוויר- גאולה.