Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘שירה’ Category

אבק מחשבות

מחשבה עולה
חוסמת
לב
מובילה
לגלגל של
כאב
מתוך כל זה
קמתי
לממשות קשה,
תחילה חושבת,
בוראת
ובסוף
מציאות שלמה
מזל שכל זה
רק אבק מחשבות
אותם ניתן
גם
לנקות

Read Full Post »

הכרת הוויה

הכרה, אם זאת תהייה,
על הידע שיש
וזה שנותר לגילוי.
 
 
היכן האור כבה ?
מה תהיה על הדרך ?
האם לשם כך ישנה בינה ?
ומה באשר להתעוררות ?
 
 
היקום כאור מתמיד,
למדתי כך בדרכי.
כיצד אדע לבטח?
חיבור אורי כאישור הווייתי.

Read Full Post »

נולדתי עירום, מלא יצירה בתוכי.
עם השנים אבדה יכולתי,
אם דורשים הישגיות כצורך בסיסי
כיצד נותרתי עני ?

רק עוד כמה שנים, הם אומרים
תמשיך כך ותגיע רחוק.
רחוק, רחוק
אך מה יוותר מעצמי ?

מרדף ,מעמד, רצינות
חיי אמת או שמא מחדל ?
אוזניי חדלו ממלאכתן
האם ניתן להאשימן ?

לשמר את אשר נולדנו עמו,
להרגיש כל יום יצירה אמתית
פריסת כנף תוך שחרור הגבולות,

זוהי דרכי לחיי מותרות.

 

Read Full Post »

כיצד כוכב נגלה ?

ראשית ברקיע מאיר ברק ולאחריו רעם חזק.
סערה מתחילה להתחולל ללא התחשבות במרחק.
בקשת שלווה ופריחה-
הסתכלות, רגיעה, הובלת תחייה.

שנית הרקיע מתבהר וריחו מרנין,
מבשר את בוא האביב, הקיץ והסתיו.
מה נותר כעת לבקש –
הכרה מהיקום הכה נפלא.

עם תהליך שלמות הרקיע , תיוותר ההווייה-

ובסיומה, חגיגת התחלה חדשה כי כוכב התגלה.

Read Full Post »

ההרים מקיצים לצלילי הלחן-

מנגינה שהתהוותה כאלפי שנה.

הטבע מחדיר בי קרני החמה-

כזמיר אמלא את חיי ברינה.

לבי מבקש את כנפי הציפור, כך אוכל באמצעותן לדאות.

לבי מבקש את ריחו של הסתיו, המשקיט את חרדתי.

לבי מחכה למשמע קול צחוקי , המשחרר את רוחי ברכות.

לשיר כל ימיי, כפסיעה הראשונה בחיי.

אפנה אל הטבע בעת בדידותי-

שם אמצא שלוות נפשי .

לבי כה בורך בצלילי הלחן,

לעד אשמח להשתחרר בזכותן.

Read Full Post »

האם אי פעם חווית עוצמת אהבה

המוציאה כל אורך הווייתך?

הלוואי וניתן היה לפשט

עד כמה הדבר כה נפלא.

האם אי פעם חזית בזוג יונים?

אוהבים, מתלכדים.

זהו סוג של קסם שמתרחש

בעת נשיקה.

כך אבכה לבדי,

כשאינך לידי.

דמעות יזלגו על הכר-

אל נא תלכי אהבה שלי.

שיר ערב מתוק , אשיר עבורך.

בנשיקה- נחבר יחדיו.

חלום של רקיע בהיר, כך נחיה-

בזכות אותה אהבה.

Read Full Post »

חשש – קבלה

שחרור אמיתי.

שינוי – עטיפה

לבסוף, אשאר אני.

 

רגע לפני החיבור-

שלום רתיעה,

וכי למה לי אינו מגיע ?

גם אני זקוק למגע.

 

אבוי החברה בה אני חי.

לשתוק עבורך, עד מתי.

כריכת הזרועות סביב גופי, לא באלימות אבקש.

אלא מחווה פשוטה של חיבה, חיבוק גרידא.

Read Full Post »

מסע החיים

יום אחר יום אצא למסע,
הווית יצירה בתוכי.
ובלילה, לילה אראה כה בהיר,
דבר לא ימנע בעדי.

ביום ביום, אהלך במסע,
גשמים לפרקים , תפרח השממה.
רוחי תישאר כאן,
גם אם יילקח גופי.

דממת אלחוט, רגעים של תקומה
למה שלא נוכל כך לחיות ?
ידיים למעלה אט מורדות,
מי ייתן ונחיה כבוד הבריות.

כך או כך,

ימים עוד יוכיחו, תהיה אהבה.

Read Full Post »

רוח עצמי

דמות שחורה פוסעת לכיווני
משהו מוכר בה,
אך איני בטוח שהיא חלק מעברי.
כמעיין שאת מימיו לא ידע מעולם,
מבקש כעת להכיל
את אותם המים שעד כה-
לא זכה להכיר.

מעין יציאה לא נשלטת על גופי –
מה יהיה על סופה של אותה הדמות,
ומדוע היא כה קרובה להווייתי ?

כמעיין שאת מימיו לא ידע מעולם
מבקש כעת להכיל
את אותם המים שעד כה-
לא זכה להכיר.

אט אט היא מתקרבת,
לרגע קט כמעט ונוגעת בי
ולפתע בלי כל הכנה, משהו נשגב מבינתי –
האם אותה הדמות היא נשמתי ?

Read Full Post »

יסודות אלוהיים

האח הידד אותם השירים,

הסוחפים את רוחי הרחק.

מחזירים אותי לתקופה קדומה-

תחינה לי, להישאר עמה.

מציאות קיימת, ללא יכולת תזוזה ?

הו, אבוי ואיך זה קרה-  הקיים כיצירה נתונה.

מחכה לגאולה שתופיע –

אך היא ממאנת לבוא.

האח הידד אותם השירים,

הסוחפים את רוחי הרחק.

חולף אני לתקופה אחרת –

עודני מקווה להיות עמה.

אמונה חזקה ועם זאת זעמה-

על שאלה קדומה, שקיבלה הארה.

וכיצד זוהי האמת ?

במקום בו יש היגיון, הצדק נדרש לצאת .

האח הידד אותם השירים-

הסוחפים את רוחי הרחק.

חוזר אני לתקופה קדומה,

אך מבין כעת, כי מקומי לא עמה.

חולף זמן, מוחי מתחיל לשחרר,

מפנים, מסתגל ואט האור חודר.

אולי זו הכוונה המשיחית הטהורה ?

ולפתע, מגיחה לאוויר- גאולה.

Read Full Post »

Older Posts »