להתראות חיבוק, שלום רתיעה

חשש – קבלה

שחרור אמיתי.

שינוי – עטיפה

לבסוף, אשאר אני.

 

רגע לפני החיבור-

שלום רתיעה,

וכי למה לי אינו מגיע ?

גם אני זקוק למגע.

 

אבוי החברה בה אני חי.

לשתוק עבורך, עד מתי.

כריכת הזרועות סביב גופי, לא באלימות אבקש.

אלא מחווה פשוטה של חיבה, חיבוק גרידא.

Read Full Post »

מסע החיים

יום אחר יום אצא למסע,
הווית יצירה בתוכי.
ובלילה, לילה אראה כה בהיר,
דבר לא ימנע בעדי.

ביום ביום, אהלך במסע,
גשמים לפרקים , תפרח השממה.
רוחי תישאר כאן,
גם אם יילקח גופי.

דממת אלחוט, רגעים של תקומה
למה שלא נוכל כך לחיות ?
ידיים למעלה אט מורדות,
מי ייתן ונחיה כבוד הבריות.

כך או כך,

ימים עוד יוכיחו, תהיה אהבה.

Read Full Post »

יצורים אנושיים

אדם פוסע ברחובות העיר

מקטורן על כתף ימינו

פוסע מולו אדם שני הממהר לשופטו –

האם אני יודע דבר על עברו ?

 

ימים ולילות בכל תקופה שהיא,

מבקשים אנו את הנפש לגלות.

ישנם כאלה שוודאי שוכחים-

כי כולנו יצורים אנושיים.

 

אדם ממשיך לפסוע על שביל עפר

הפעם אישה זקנה בוהה בו בסלידה,

ואילו השני מבקש לפסוע ללא כל עכבות –

כל שביקשתי הוא לחיות.

 

ימים ולילות בכל תקופה שהיא

מבקשים אנו את הנפש לגלות,

ישנם החוצים קווים אדומים ואת העיקר שוכחים –

כי כולנו יצורים אנושיים.

 

הפעם הזקנה נופלת, וזועקת לעזרה

אותו אדם שומע ורץ לקראתה –

אל תדאגי הוא אומר, לא יעונה לך כל רע

זועקת מכאב, ולא בגלל מכתה, אלא בשל טעותה המרה.

 

ימים ולילות בכל תקופה שהיא,

מבקשים אנו את הנפש לגלות.

לעיתים, ישנם הזקוקים לחוות נפילה,

כדי להגיע לאותה תובנה.

Read Full Post »

מכונות אינטלקטואליות

שיירת מכוניות חולפת מולי,
הרי כולנו כמהים להגיע.
רגע עומד שניה מפוזר
ובתוך כל זה אדם מנוכר.

איך יצא שכך הדבר?
שלובים אנו תחת גבולות ברורים,
ללא הסרת מבט או רצון לדבר.
מי אם לא לנו, יש את היכולת מעט לשחרר.

ידיים למעלה מושטות אל על
כי הרי רגיל אתה לקבל את המוגדר
ומי בכלל קבע שזוהי האמת?
איתך, בינינו, כאן בבית מרגיש כה ריק.

איך יצא שכך הדבר?
שלובים אנו תחת גבולות ברורים
ללא הסרת מבט או רצון לשחרר.
מי אם לא לנו, יש את הכח לשנות לאחר.

התנהגות רציונלית לפי ציפייה
אינה תוביל דבר מלבד הכחדה,
כיפוף מוסכמות מתוך הכרה
כי גם אתה הוא יציר הבריאה.

Read Full Post »