יום אחר יום אצא למסע,
הווית יצירה בתוכי.
ובלילה, לילה אראה כה בהיר,
דבר לא ימנע בעדי.
ביום ביום, אהלך במסע,
גשמים לפרקים , תפרח השממה.
רוחי תישאר כאן,
גם אם יילקח גופי.
דממת אלחוט, רגעים של תקומה
למה שלא נוכל כך לחיות ?
ידיים למעלה אט מורדות,
מי ייתן ונחיה כבוד הבריות.
כך או כך,
ימים עוד יוכיחו, תהיה אהבה.
בלוגי 